הפסקה של שלוש שנים התרחשה לפני שהלהקה נחטפה על ידי Def American Records של ריק רובין , עבורו הקליטו אלבום הנושא את שמה של הלהקה ( Trouble ) ב-1990 עם רובין כמפיק. יותר ניסיוני מהאלבומים הקודמים, האלבום הציג את המתופף החדש בארי שטרן, לשעבר מ־Zoetrope.
לאחר שדירקשניידר עזב את הלהקה החלו החברים הנותרים לחפש סולן חדש. מועמדים רבים נבדקו, אך לבסוף הוחלט להעניק את התפקיד לדייוויד ריס, שאיתו הקליטה הלהקה את האלבום Eat the Heat בשנת 1989 .
במהלך סיבוב הופעות בסוף שנת 1989 המתופף סטפן קאופמן נפצע פציעת גב חמורה, והוחלף זמנית במתופף קן מארי עד תום ההופעות. לאחר סיום סיבוב ההופעות, ולאור השינויים המשמעותיים בהרכב, הלהקה התפרקה.
הלהקה החדשה קראה לעצמה על שם שיר שדה לה רוחה כתב בעבר ללהקתו הקודמת, “אינסייד אאוט” (שגם היה אמור להיות שמו של האלבום ש”אינסייד אאוט” מעולם לא הקליטו). בעל חברת התקליטים, קנט מק’קלרד, לו היו קשרים עם “אינסייד אאוט” הטביע את המונח במאמר שפרסם ב- 1989 במגזין שלו.
האלבומים Diabolus in Musica מ- 1988 ו- God Hates Us All מ- 2001 זכו לביקורות מעורבות, שכן מעריצים רבים של הלהקה התלוננו על אימוץ מאפיינים ואלמנטים של סגנונות כמו גרוב מטאל ואף נו-מטאל , והתרחקות מסגנון הת’ראש ה”טהור”.
בשנת 1988 , לאחר האלבום המהיר והאגרסיבי הזה, יצרו סלייר את האלבום South of Heaven . אלבום זה היה מלודי ורגוע יותר מקודמיו. באחד השירים שם, “Behind the Crooked Cross”, מבהירים סלייר בפירוש שהם לא נאו-נאצים.
האלבום הבא של אקספט, Russian Roulette , יצא לאור בשנת 1986 . ב- 1987 הסולן אודו דירקשניידר החליט לעזוב את הלהקה ולפתוח בקריירת סולו. שאר חברי הלהקה תמכו בהחלטה ואף עזרו לכתוב את האלבום הראשון של דירקשניידר ולהלחין אותו.
שנה לאחר מכן הוציאה הלהקה את אלבומה הרביעי שנחל כישלון.
בשנת 1985 יצא האלבום Metal Heart , שזכה גם הוא לביקורות חיוביות ביותר.
אלבומם השלישי שיצא ב-1984 “Stay Hungry” מכר כ-5 מיליון עותקים, מה שהביא את הלהקה לגדולה, ולהופעות חוזרות ונשנות של הקליפים שלהם בטלוויזיה. שירה המפורסם “I Wanna Rock” הפך לשיר קאלט באותה תקופה. בתקופה זו נושא עיקרי בשירי הלהקה היה קונפליקטים בין הורים לילדים, וכן ביקורת על מערכת החינוך.